הסודות מהחופה: כמה הישראלים שמים בצ'ק לחתונה? בדקנו

הקיץ מגיע ואיתו גם עונת החתונות שטומנת בחובה הרבה שמחה - אבל גם הרבה הוצאות עבור האורחים. חלקם מרגישים את הנטל אבל מבינים שאין להם הרבה ברירה, וחלקם זועמים על כך וקוראים לשינוי. "חתונות הפכו לביזנס", אומרת אחת המרואיינות. אז מה עושים במצב כזה, ומה התשובה של האולמות לטענות? צפו

לכתבה המלאה  
  • 19 באפריל 2026
התקיפה הייתה קשה, הגינוי רפה ועמום: כך נראית הפקרת יהודים בקמפוס

לאחר תקיפה אלימה באירוע פרו־ישראלי באוניברסיטת טורונטו, שכללה קריאות הסתה, ניפוץ דלתות ופציעת משתתפים, הנהלת TMU נמנעה מלכנות את האירוע אנטישמי, אף שהמשטרה עצרה והאשימה את המעורבים. הבחירה של נשיא האוניברסיטה למסגר את האלימות כ“אירוע כללי” ולהשוות בין אנטישמיות ל“אנטי־פלסטיניות” מציפה כשל מוסרי עמוק, ומצטרפת לדפוס מתמשך של רפיסות מוסדית מול הסתה ופגיעה בסטודנטים יהודים בקמפוס

לכתבה המלאה  
  • 8 בינואר 2026
"יש לי דרכון אירופי, מקווה שלא אשתמש בו": המשבר שמטלטל את הישראלים

"הכל עלה", אומר ל"שומרי הסף" בכעס אזרח, ירושלמי שעובד שנים בשוק מחנה יהודה ומרגיש בכיסו את הזינוק הדרמטי ביוקר המחיה בישראל. עובד נוסף מצביע על האשמה העיקרית - הממשלה, וקורא לה להתערב ומהר. כך עליית המחירים בישראל לאורך השנים משפיעה על "האזרח הקטן"

לכתבה המלאה  
  • 19 באפריל 2026

"שברו לי את הלב": כך העיסוק הפוליטי של אביו השפיע על אליאב זוהר

בזכות השיר "מיכל" והזכייה ב"כוכב הבא" הפך אליאב זוהר לשם מוכר בכל בית. כעת הוא עובד על אלבום שני, שממתין לצאת כשהמצב הביטחוני יירגע והאווירה הלאומית תשתנה. בשיחה עם "שומרי הסף" הוא מספר על שיתופי הפעולה שלו עם אמנים אחרים, על התגובה של מיכל לשיר שהפך אותו לכוכב ועל העמדה הפוליטית שלו

הצד האפל של העבודה במסעדה היוקרתית: "בפנים זה היה סיוט" | תחקיר

מבחוץ העבודה במסעדה היוקרתית בדרום הארץ הייתה נראית אטרקטיבית, אבל שורת עדויות של עובדות במקום ששוחחו עם "שומרי הסף" מצביעות על ניצול לכאורה, התעמרות וגזלייט מתמשך מצד הבעלים. "לא קיבלנו את כל הכסף שהגיע לנו, והוא גם היה מתערב בחיינו האישיים", הן מספרות. הבעלים בתגובה: "מי שרוצה להיפגש בבית משפט – אגיע"

"לא נכנעים לו אלא יוצרים אותו": מה ה"טרור" עושה לנו בראש

כששומעים את המילה "טרור" הדופק שלנו מואץ והפחד משתלט. אבל מה אם הפחד הזה הוא לא רק רגש – אלא כלי פוליטי בידי אנשים שיודעים לעשות בהם שימוש? כך 7 באוקטובר הפך לצלקת קולקטיבית אבל גם השפיע על המבט המערבי על טרור והקשר שלו למדיניות

מהשואה לרצח העם ברואנדה: כשהזיכרון הופך לדיפלומטיה

לאחר זוועות השואה ורצח העם ברואנדה, מצאו ירושלים וקיגאלי שפה משותפת של זיכרון והזדהות. הקשר בין המדינות נשען על טראומה קולקטיבית, אך מתורגם לשיתופי פעולה מעשיים וחוצי תחומים. כך מה שהחל בהנצחה הפך לברית אסטרטגית – מודל ייחודי של דיפלומטיית זיכרון במציאות פוליטית סוערת

(נצפה 8,597 פעמים, 2 צפיות היום)