האמון אובד, השיטות משתנות: השינוי הדרמטי בצריכת החדשות

בשנים האחרונות, מתקיימת אחת המהפכות המשמעותיות של המאה ה-21 – מהפכת הרשתות החברתיות. ממחקר של איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2024 נחשף כי כמעט כל הישראלים (98%) משתמשים בוואטסאפ, 87% מחזיקים חשבון פעיל בפייסבוק, וכ-75% משתמשים בטלגרם ובאינסטגרם. הנתונים האלה משקפים עד כמה הרשתות החברתיות תפסו מקום מרכזי בחיי היומיום של הישראלים.

לצד הנתונים המקומיים, המחקר הבינלאומי של מכון רויטרס מאוקספורד לשנת 2024 מציג תמונה מורכבת יותר. הדו"ח חושף ש-59% מהמשתמשים בעולם מודאגים מהיכולת שלהם להבחין בין אמת לזיוף ברשת. בנוסף, הממצאים מצביעים על כך שכחמישית מהתוכן בנושאים כמו הקורונה והמלחמה באוקראינה מכיל מידע שגוי או מטעה.

גבריאל, 26, מוכר בבית קפה סיפר: "האמת, אני כצורך מתנגד לגמרי לתקשורת המסורתית. זה תקשורת שסבתא שלי משתמשת בה. אני וכמוני, כל הדור שלי, נמצא ברשתות החברתיות. השליטה שלי בתוכן שלי זה מה שחשוב לי באמת". דבריו מדגישים את האתגר המרכזי: בהיעדר פיקוח מספק על הפצת תכנים לא מאומתים ברשתות, ה"פייק ניוז" (חדשות כזב) או דיסאינפורמציה הפכו לבעיה משמעותית.

"אני בוחר למי להאמין" – דילמת האמינות בעידן הדיגיטלי

בשיחות עם צרכני חדשות שונים, עלו גישות מגוונות לאתגר האמינות, אבל בדבר אחד כולם מסכימים – אף אחד לא רואה בחדשות כזב סיבה לנטוש את הפלטפורמות הדיגיטליות.

"אין לי זמן לראות חדשות בטלוויזיה", מספר אבנר, מוסכניק בן 29. "אני צורך מידע ברשתות. אני מודע לזה שברשתות הכול פחות אמין אבל אני פשוט בוחר למי להאמין וזה מספק אותי". מחקר שפורסם בכתב העת The International Journal of Press/Politics ב-2021, מסווג אנשים כמו אבנר כ"צרכני חדשות מהרשתות החברתיות". גם איציק, 25, משתף בגישה דומה: "פייק ניוז כן מפחיד אותי וכאשר יש דברים חשובים אני אוודא גם עם מקורות אמינים יותר, אבל ביום יום, הנוחות לקבל את המידע באפליקציות שאני גם ככה משתמש בהם, ממש עוזרים לי". 

מה שהפתיע אותנו היה לגלות שגם אנשים שאמינות החדשות חשובה להם לא נרתעים ממידע לא אמין שיש ברשתות. אמילי, 25, סטודנטית לתקשורת ועובדת בתחום, נחשבת ל"היפר צרכנית" –  לפי המחקר של פרופ' קסטרו וחוקרים נוספים, "היפר צרכנים" צורכים חדשות מכל הפלטפורמות ויש להם הבנה טובה של הפוליטיקה ואקטואליה. כשנשאלה על המודעות שלה לפייק ניוז ברשתות היא הסבירה: "אני מודעת לפייק ניוז שיש ברשת וכן יש יותר פייק ברשתות מאשר בתקשורת מסורתית אבל זה לא כאילו שלא קיים פייק גם בתקשורת המסורתית. בשתי הפלטפורמות צריך להתמודד עם הפייק, לפעמים אפילו קל יותר ברשתות בגלל שהמידע שאני מקבלת, אני בוחרת אותו בעצמי". העדות של אמילי מבהירה כי גם צרכני חדשות "כבדים" לא נרתעים מהפייק ניוז ובוחרים להתמודד עמו במקום להתעלם ממנו. 

בראיונות שערכנו, זיהינו מספר אסטרטגיות מרכזיות שפיתחו צרכנים להתמודדות עם מידע שיקרי. אצל ה"היפר צרכנים", בדיקת עובדות היא הכלי העיקרי. זהבית, 30, עובדת בבית חולים מספרת: "אני צורכת בעיקר ברשתות אבל כשאני מרגישה צורך אני אבדוק אם הנושא כתוב באתרים הראשיים או במהדורה של אותו יום". אמילי, אמרה משהו דומה: "אני פשוט משתמשת בהיגיון הבריא שלי. כל עוד הדיווח נראה לי אמין אני אמשיך כרגיל, כשיש לי ספקות אני אבדוק באתרים המסורתיים". 

גם סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה, שלא מתעניינת יתר על המידה בתוכן אקטואלי, מספרת: "אני צורכת את המידע הקטן שלי על אקטואליה מהרשתות, סתם כי אני לא מרגישה צורך ביום יום שלי להיות דבוקה לחדשות, אך בעקבות המלחמה, וזה שחבר שלי נמצא בעזה כבר תקופה, כשיש איזשהו אירוע שמקבל מלא כותרות ברשתות אני מעדיפה ללכת לבדוק בטלוויזיה, כדי להיות בטוחה ולא ליפול לפייק שיכול להיות שם". תגובות מסוג זה מעידות שהאמינות של התקשורת המסורתית עדיין חשובה ועוזרת לה להתמודד עם מעבר הצרכנים לרשתות, ובנוסף התקשורת המסורתית עוזרת לצרכנים להתמודד עם הפייק ברשתות. 

צרכנים נוספים בעיקר צרכני חדשות מהמדיה החברתית הציעו עוד דרכים להתמודד עם פייק ניוז. סלים, 28, עובד בהיי-טייק שצורך את החדשות שלו בעיקר מערוצי יוטיוב, מציע גישה שונה: "אנשים בגיל שלי מהמגזר בקושי צורכים חדשות מהתקשורת המסורתית. האמת, מבחינתנו יש שם לא פחות פייק מהרשתות. אני יודע משקרים גם ברשתות אז אני פשוט בוחר את הערוצים והאנשים שאני מאמין להם, מה שנראה לי הכי מקצועי ברשת והכי מותאם בשבילי ואיתו אני הולך. זה כמו לבנות אמון בין חברים, עם הזמן מבינים מי הכי דובר אמת". 

בשונה מסלים, עמית, 30, כלכלן שכרגע בשירות מילואים, מציע אסטרטגיה אקטיבית יותר: "אני צורך את החדשות שלי בעיקר ברשתות. אני רואה פייק חדשות לפעמים, אבל בעיניי זה מינורי לעומת כל השאר שלדעתי אפשר להילחם בזה אנחנו כצרכנים. כשרואים פייק ישר לדווח ובחיים לא להגיב או לשתף אפילו אם זה בשביל לתת ביקורת. רק ככה ירד לערוצי הפייק החשיפה. בעיניי, זה מספיק כדי להילחם בפייק ברשתות. חשוב גם לציין שזה יכולת שיש רק ברשתות. אני לא יכול לדווח על משהו שיקרי ברשת המסורתית ולקוות שייקחו אותי ברצינות ".

מהראיונות שביצענו ניכרת החשיבות הגוברת של צריכת תקשורת מהרשתות החברתיות. כמעט שלא מצאנו מרואיין שאינו צורך חדשות מהרשתות. בנוסף, המודעות לחדשות כזב ברשתות אינה מרתיעה את הצרכנים. הם פיתחו דרכי התמודדות מגוונות. צרכני תקשורת מסורתית משתמשים בה כמקור אימות, בעוד הצורכים מידע רק ברשתות מסתמכים על אמון אישי במקורות ספציפיים ועל כלי הדיווח של הפלטפורמות.

ניתן אולי להסיק בינתיים שחדשות הכזב ברשתות והדימוי השלילי הנלווה אליהן תורמים לשימור הרלוונטיות של התקשורת המסורתית, אשר נתפסת כעוגן של אמינות, בעוד הרשתות מציעות את יתרון הנוחות.